מוחצנות · פן E3
אסרטיביות היא החלק במוחצנות שקובע מי לוקח את ההגה. לא ווליום ולא תוקפנות, אלא הנכונות להציג עמדה, לדבר ראשון ולתת כיוון לקבוצה שאין בה מנהיג. ציון גבוה מוצא את עצמו בחזית גם בלי שביקשו ממנו, וציון נמוך נותן בשקט למישהו אחר לקבוע את המסלול.
חינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד
אסרטיביות במודל Big Five מודדת עוצמה חברתית: כמה בקלות מגיעות לקיחת הפיקוד, אמירת הדעה בקול והצגת עמדה מול אנשים אחרים. ההיגדים בסולם עוסקים בהובלה, בנכונות לדבר ובצעידה לחזית הקבוצה. השאלה אם העמדה עצמה הייתה נכונה, ואם היה כדאי לקבוצה ללכת אחריה, נמצאת מחוץ לציון.
הפן שייך למוחצנות ומסמן חצי מסוים ממנה. המחקר נוהג לחלק את הממד לשניים: צד אחד הוא חום ומשיכה לחברת אנשים, הצד השני הוא דחף, נראות ונכונות לבלוט. חמימות וחברותיות יושבות בצד הראשון, ואסרטיביות היא הסימן הברור ביותר של הצד השני. לכן פרופיל של אדם חברותי מאוד שלא סובל להכריע בשום דבר הוא פרופיל רגיל לחלוטין.
הציון מתאר נטייה, לא תפקיד בכרטיס הביקור. אנשים ממלאים תפקידים שדורשים הובלה ומסתדרים בהם היטב, בזמן שהציון שלהם עצמם עומד בשקט ברמה בינונית. מה שהסולם תופס הוא המשיכה לצאת קדימה דווקא ברגעים שבהם שום נסיבה לא מכריחה לכאן או לכאן.
בספרות המחקרית הסולם נשאר בשם אסרטיביות, ובעבודות שמפרקות את המוחצנות לשני היבטים אותה טריטוריה מתוארת במונח סוכנות (agency). בעברית רווח גם המונח תקיפות, שנוטה לצד הנוקשה יותר. ההיגדים אצלנו הם מאגר IPIP הפתוח שפרסם ג'ונסון.
שלושה מושגים שכנים נבלעים במילה הזאת בשפה היומיומית, וכל אחד מהם משנה את משמעות הציון בכיוון אחר.
אסרטיביות מניחה עמדה על השולחן, ותוקפנות דורסת את מי שמחזיק בעמדה ההפוכה. הסולם אינו שואל דבר על עוינות, והנתונים מסכימים: במדגם שלנו הקשר בין הפן הזה לנטייה לכעס (N2) עומד על מינוס 0.03, כלומר אין קשר. יש משיכה עדינה נגד ותרנות (A4), מינוס 0.30, ולכן ציון גבוה מוותר על עמדה פחות מהר. לוותר פחות ולתקוף אדם אלה עדיין שני דברים שונים.
קורסים בשם הזה מלמדים התנהגות: להגיד לא, לפתוח משפט במה שרוצים, להחזיק קו בשיחה קשה. מיומנויות כאלה נרכשות מכל נקודה בסולם. הפן מתאר את ברירת המחדל שאליה חוזרים כשאין מאמן בסביבה, ולכן אפשר להעביר סדנה שלמה על דיבור בגובה העיניים ועדיין לקבל רמה נמוכה במדידה עצמה.
אמונה ביכולת לבצע ונכונות לקחת את רשות הדיבור קשורות זו לזו אך אינן זהות. בנתונים שלנו השתיים הולכות יחד ברמה של 0.51, והמקרים המעניינים יושבים דווקא בפער שביניהן: יש מי שיודע בדיוק מה צריך לעשות ולעולם לא אומר את זה בקול, ויש מי שיוצא קדימה ראשון בלי ביטחון שיצליח לעמוד בזה.
אף קצה אינו האישיות הטובה יותר. כל אחד מהם קונה משהו, וגם שולח על כך חשבון.
כשבחדר אין מוביל, התפקיד נתפס תוך דקה, בדרך כלל בלי החלטה מודעת. עמדות יוצאות מוכנות, גם הלא נוחות שבהן, וקבוצות מעבירות לכיוון הזה בדיוק את ההכרעות שאיש אינו רוצה להחזיק. החשבון מגיע באוויר של החדר: מי ששתק וידע טוב יותר לפעמים לא מגיע לדבר בכלל.
לקיחת ההובלה מגיעה אצלך באופן טבעי. בחדר בלי מנהיג, ההנהגה נופלת עליך כברירת מחדל, והקול שלך נוטה לקבוע את כיוון הדיון.
כיוון נוח יותר לקבל מאשר לתת, וכשכן נאמר משהו, החדר בדרך כלל מקשיב, כי תשומת הלב שלו לא בוזבזה קודם על כל דבר. אנשים חולקים בגלוי, ולכן מה שהם חושבים באמת מגיע לאוזניים. המחיר הוא תזמון: הנקודה שהתגבשה מגיעה אחרי שההחלטה כבר נסגרה.
עדיף לך להשפיע בשקט מאשר להחזיק את המיקרופון. וכשכן יוצא לך לדבר, זה בדרך כלל מפני שיש לך מה לומר, ואנשים שמים לב לכך.
בערך ארבעה מכל עשרה נמצאים ברמה הבינונית, שבה הובלה היא תגובה לנסיבות ולא הרגל. צריך מישהו שיכריע ואין כזה, אז ההכרעה נלקחת; מישהו אחר עושה את זה היטב, אז התפקיד נשאר אצלו. הסמכות מורמת ומונחת בחזרה בלי חיכוך מיוחד לשני הכיוונים.
רמה נמוכה, בינונית וגבוהה נקבעות לפי חלוקת 30/40/30 שבה משתמש ג'ונסון בנורמות. הסולם מודד כמה בקלות מגיעה יציאה לחזית, ולא כמה כישרון, צדק או ערך יש למי שנמצא בקצה זה או אחר. שום דבר מאלה אינו נמדד כאן.
הציון הגולמי הוא סכום של 10 תשובות, ולכן הוא נע בין 10 ל-50. העקומה שלמטה נבנתה מ-135,947 פרופילים שהושלמו בגרסה המלאה של המבחן.
| אחוזון | ציון גולמי |
|---|---|
| 10 | 24 |
| 25 | 30 |
| 50 | 35 |
| 75 | 40 |
| 90 | 44 |
החציון עומד על 35, ומחצית מהפרופילים מתרכזת בין 30 ל-40 נקודות, כשהממוצע הכללי בסולם הוא 34.09. אחוזון משווה אותך לאנשים בני אותו מין ואותו גיל שעשו את המבחן הזה, ולא לאוכלוסייה כולה: כל מי שנמצא במדגם בחר בעצמו למלא שאלון אישיות באינטרנט.
זהו הפן שבו לממוצעים הקבוצתיים יש הכי מעט מה לומר, ודווקא זה הממצא ששווה לקרוא כאן.
מבין כל 30 הפנים, זה שמפריד בין המינים הכי פחות: אצל נשים הממוצע הוא 34.11 נקודות ואצל גברים 34.06, פער של 0.05 בסולם שרוחבו 40 נקודות. כמעט אותו דבר, ובכל זאת לא אפס. לשם השוואה, אותו מדגם עצמו מפריד ביניהם ב-4.3 נקודות בחרדה. הגיל מזיז את הסולם הזה יותר, ובעדינות כלפי מעלה: גברים עולים מ-33.5 מתחת לגיל 21 עד 35.1 אחרי גיל 60, ונשים מ-34.1 ל-34.5. בתא הגיל המבוגר ביותר יש כ-250 אנשים לכל מין, ולכן הקצה הזה נקרא כרמז ולא כעובדה.
מוחצנות היא שש תכונות שמדווחות מספר אחד, ומי מהן גבוהה משנה את הקריאה מקצה לקצה. בתוך הממד הפן הזה הולך יחד עם חמימות (0.54), עם חברותיות (0.50) ועם מרץ (0.49). הקשר החזק ביותר שלו במודל כולו מצביע דווקא החוצה ומטה: מול מבוכה חברתית (N4) הוא עומד על מינוס 0.68, הזוג המנוגד ביותר מכל 435 הזוגות בנתונים שלנו, ואחריו ענווה (A5) עם מינוס 0.57.
בעבודה ציון גבוה נראה לעין לפני שהוא מועיל. הדיבור מגיע מוקדם, ולכן הקריאה שלך את הבעיה מעצבת את מה שכל השאר מגיבים לו, וההכרעות חסרות הבעלים מנותבות לכיוון הזה מעצמן. את המחיר משלמים העמיתים השקטים יותר, שהתשובה הטובה שלהם נוחתת אחרי שהקבוצה כבר התחייבה. ציון נמוך נקרא כמישהו שנוח לעבוד איתו, והמחיר שלו הוא תזמון: מה שהיה בראש נשאר בראש בזמן שההחלטה נסגרת.
במערכות יחסים קרובות התכונה מתגלה מהר. ציון גבוה אומר מוקדם מה הוא רוצה, וזה חוסך לבן או לבת הזוג ניחושים ומקצר מחלוקות לשיחה גלויה, אבל העדפות קטנות הופכות להחלטות סגורות עוד לפני שמישהו שם לב שהייתה בכלל ברירה. ציון נמוך נותן הרבה מרחב, ולחיות עם זה קל מאוד, עד שהעדפות שלא נאמרו מצטברות והצד השני ממשיך לנחש לא נכון.
מה שזז כאן הוא לעיתים רחוקות הבסיס עצמו. בקצה הגבוה הפער הוא בין להכריע לבין לשמוע: העמדה מתגבשת לפני שהחדר סיים לדבר. בקצה הנמוך זהו פער בזמן, המרחק בין המחשבה לבין הרגע שבו היא מונחת בחדר, ובדיוק בגלל זה התנהגות נרכשת נראית כמו שינוי אופי בזמן שהנטייה עצמה נשארה בדיוק היכן שהייתה.
בערך מחצית מההבדלים בין אנשים בתכונות Big Five הולכת יחד עם גנטיקה, ורוב היתר עם סביבות שאחים ואחיות אינם חולקים. נשאר כאן מקום אמיתי לתנועה, והתנועה איטית: הסדר היחסי בין אנשים נשמר לאורך עשור שלם, ולכן שינוי נראה כמו נדידה איטית ולא כמו מתג שנלחץ.
המגמה באוכלוסייה בסולם הזה עולה מעט, וזה מבדיל אותו מהאחיות שלו עצמו. בנורמות שלנו גברים מוסיפים כ-1.6 נקודות בין הקבוצה שמתחת לגיל 21 לקבוצה שמעל 60, ונשים כ-0.4 נקודות, בזמן שחיפוש ריגושים יורד ב-9 עד 11 נקודות באותו טווח גילים בדיוק. אלה אנשים שונים שנמדדו בגילים שונים, ולכן השיפוע נקרא כנטייה ולא כמסלול חיים של אדם יחיד.
מספר אחד עדיין לא יכול לומר איך מתנהג הצירוף המסוים שלך. אסרטיביות גבוהה לצד ותרנות גבוהה מנהלת חדר אחרת לגמרי מאסרטיביות גבוהה לצד ותרנות נמוכה. רמת הצירופים היא בדיוק המקום שבו הדוח בתשלום עובד.
חינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד
בגרסה של 300 היגדים אסרטיביות נמדדת בעשרה היגדים, ובגרסה של 120 בארבעה. התשובות נעות מ-1 עד 5, היגדים הפוכים מתהפכים לפני החישוב, והסכום נותן ציון גולמי בין 10 ל-50, שטבלת הנורמות למין ולגיל הופכת לאחוזון. הגרסה הקצרה מאבדת כאן פחות מהרגיל: אלפא של קרונבך היא 0.862 על עשרה היגדים ו-0.856 על ארבעה.
אלפא מראה עד כמה ההיגדים של אותו סולם מסתדרים זה עם זה. במחקר נהוג לראות 0.70 ומעלה כערך יציב. חישבנו את המספרים בעצמנו מהנתונים הפתוחים של ג’ונסון, כך שאפשר להשוות אותם לערכים שפורסמו.
ההיגדים עצמם אינם מודפסים בעמוד הזה בכוונה. אחרי שרואים מה בדיוק הסולם מחפש, התשובות משתנות, ולכן הפריטים נחשפים רק אחרי שהמבחן מתחיל.
300 שאלות · כ-40 דקות
לעשות את המבחן המלא120 שאלות · כ-15 דקות
לעשות את הגרסה הקצרהחינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד
אפשר להזיז את המחוון למקום שבו נראה שהציון שלך עומד ביחס לאנשים אחרים, ואז לעשות את המבחן ולראות כמה רחוק היה הניחוש מהמדידה.
0 פירושו נמוך כמעט מכולם שעשו את המבחן, 100 פירושו גבוה כמעט מכולם.
זה ניחוש, לא מדידה. המבחן משווה את התשובות שלך לנורמות מאנשים אמיתיים.
לא, והנתונים כאן ברורים במיוחד. במדגם שלנו הקשר בין הפן הזה לנטייה לכעס עומד על מינוס 0.03, כלומר אין קשר בכלל: ציון גבוה אינו סימן לאדם כעסן יותר. תוקפנות היא התנהגות שמכוונת כלפי מישהו, ואסרטיביות היא נכונות להציג עמדה. כל אחת מהן מופיעה גם בלי השנייה.
הוא מעיד שהסיכוי לסיים בעמדת הובלה גבוה יותר, וזו טענה אחרת לגמרי. הסולם מתאר מי יוצא לחזית של קבוצה שאין בה מנהיג, ולא מי קורא נכון את המצב או מוציא מאנשים את המיטב. חלק גדול מהעבודה שמחזיקה צוות מגיע דווקא ממי שאינו זקוק לרשות דיבור כדי לעשות אותה.
השטיחות אמיתית ואופיינית בדיוק לסולם הזה: הפער בין המינים הוא 0.05 נקודות, הקטן מכל 30 הפנים, ובכל זאת אינו אפס. באותו מדגם עצמו הפער בחרדה מגיע ל-4.3 נקודות. מה גורם לשטיחות הזאת אינו מוכרע במחקר, וזו בכל מקרה אמירה על ממוצעים קבוצתיים ולא על שני אנשים מסוימים.
מוחצנות היא הממד, ואסרטיביות היא אחת משש הפנים שלו. בנתונים שלנו הפן קשור לממד ברמה של 0.75, ולממד בלי עצמו ברמה של 0.61: הם נעים יחד בלי להיות אותו דבר. אפשר לקבל ציון גבוה כאן ולהישאר ברמה בינונית בממד כולו, אם חמימות, חברותיות וחיפוש ריגושים עומדים נמוך יותר.
התנהגות כן, ובקצב סביר: מה לומר ואיך להחזיק עמדה בשיחה קשה נלמדים היטב. הנטייה שמתחת זזה לאט, ובאוכלוסייה היא אפילו עולה קצת עם הגיל. מי שעבר אימון יכול בהחלט להמשיך ולקבל ציון נמוך, כי הסולם מודד את ברירת המחדל שאליה חוזרים ולא את התקרה שאפשר להגיע אליה במאמץ.
כאן דווקא מספיקים יותר מהרגיל. חישבנו את אלפא של קרונבך על הנתונים הפתוחים של ג'ונסון: 0.862 בגרסה של עשרה היגדים ו-0.856 בגרסה של ארבעה. רוב הפנים מאבדות בקיצור הרבה יותר, חלקן עד 0.18, ולכן דווקא בסולם הזה אפשר לקרוא את הגרסה הקצרה בלב שקט.
הגרסה המלאה מודדת את כל 30 הפנים בעשרה היגדים לכל אחת, והגרסה הקצרה שומרת על אותו מבנה עם ארבעה. שתיהן חינם, ושתיהן מחזירות אחוזונים מיד בסיום.
חינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד