נעימות · פן A5
ענווה קובעת כמה קל להעמיד את עצמך מעל האנשים שמסביב ולומר את זה בקול רגיל. הסולם אינו שואל מה כבר נעשה ואינו סופר הישגים: שני אנשים עם אותה רשימת עשייה יכולים לשבת בשני קצותיו. ברמה גבוהה המעמד האישי נשאר מחוץ לשיחה, וברמה נמוכה הוא נאמר בלי מבוכה.
חינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד
הסולם שואל עד כמה נוחה ההרגשה של להיות טוב מהאנשים שמסביב. ההיגדים נעים סביב תחושת עליונות, סביב הזכות ליותר תשומת לב וסביב ההנאה מלהיות האדם החשוב בחדר. אף אחד מהם אינו שואל מה הושג בפועל, ולכן שני אנשים עם אותה רשימת הישגים יכולים לנחות בשני קצות הסולם. מה שנספר כאן הוא ההצהרה עצמה, לא מה שעומד מאחוריה.
בתוך נעימות הפן הזה נאחז חלש יותר מכל פן אחר בשאלון שנאחז בממד שלו. מול חמשת החלקים האחרים יחד הוא עומד על 0.26, המספר הנמוך ביותר מבין שלושים הפנים, ומול כל אחות בנפרד הוא נותן בממוצע 0.20 בלבד, גם הוא הנמוך ביותר. מול אמון בזולת אין למעשה קשר כלל. חום כלפי אנשים ושתיקה על עצמך הן שתי שאלות נפרדות, והממד מגיש את שתיהן במספר אחד.
הציון מתאר הרגל יציב ולא מצב רוח. הדרך לטפל במעמד האישי נראית דומה למדי בגיל עשרים ובגיל שישים, ולפי הנורמות שלנו התזוזה כאן לאורך החיים קטנה כמעט מכל פן אחר במבחן. על ישיבה אחת שבה נאמר או לא נאמר משהו על הצלחה פרטית הסולם אינו מוסר דבר, והוא גם אינו יודע אם השתיקה נבחרה או פשוט קרתה.
בספרות המחקר הסולם נושא את השם Modesty, ובעברית רצות לצידו גם ההצנעה של עצמך וההמעטה בערך עצמי. בשאלון בעל שישה הגורמים HEXACO השטח הסמוך יושב בתוך הגורם יושרה וענווה. ההיגדים כאן לקוחים ממאגר הפריטים הפתוח שפרסם ג׳ונסון ולא משאלון מסחרי.
המילה היומיומית אוספת שלושה דברים שונים תחת גג אחד. המספרים מפרידים ביניהם היטב, ובהפרדה הזאת תלוי איך לקרוא ציון אישי בסולם.
לא לראות את עצמך טוב מאחרים ולחשוב על עצמך רע אינם אותו דבר. שטח משותף בהחלט קיים: מול דכדוך הסולם עומד על 0.35 ומול מסוגלות עצמית על מינוס 0.32, כלומר מול התחושה שאפשר לעמוד במה שנלקח. שני הקשרים אמיתיים ושניהם קטנים, ומחוץ להם נשארות בערך תשע עשיריות מכל סולם. ציון גבוה כאן לצד הערכה רגילה לגמרי לכוחות עצמך הוא מקרה שכיח.
מבוכה חברתית היא אי נוחות מתחת למבט של אחרים, וענווה היא הימנעות מהכרזה על מקום בדירוג. מחוץ למשפחה שלו זהו הסולם הקרוב ביותר, 0.46, ובכל זאת השניים נפרדים באנשים ממשיים: מי שנינוח לגמרי מול אולם מלא יכול לעבור ערב שלם בלי להזכיר שהדבר שכולם מדברים עליו נבנה בידיו.
הקשר החזק ביותר שיש לענווה בכל המודל הולך אל אסרטיביות ועומד על מינוס 0.57, הצמד החמישי בחריפותו מבין 435 הצמדים של המבחן וגם השלילי ביותר מבין 36 הצמדים שבין נעימות למוחצנות. זה שטח משותף גדול, ועדיין רק כשליש מכל סולם. להוביל החלטה בכוח ולהצהיר שיש כאן האדם המתאים ביותר הם שני מעשים שונים, והסולם סופר רק את השני.
קצה אחד אינו נימוס והקצה השני אינו יהירות. שתי הדרכים רגילות לגמרי, ולכל אחת מהן יש חשבון שנגבה במקום אחר ובזמן אחר.
נוח יותר כשהעבודה מדברת במקום מי שעשה אותה. השבח מנותב אל מי שהיה בסביבה, השוואות מייצרות אי נוחות, ובחדר שבו בונים דירוג בקול רם הפה נסגר. החשבון מגיע בדיוק במקומות שבהם עוצמת הקול היא המטבע: בשיחות שכר ובמיון מועמדים נספר מי שהספיק לנסח את חלקו ראשון.
ההישגים שלך מוקטנים אצלך כמעט מאליהם, והקרדיט עובר הלאה. זו תכונה יפה עם מחיר אחד: להיעלם מעיניהם של מי ששם לב רק לקול הרם.
אפשר לומר במה יש כאן חוזק בלי ריצת התכוננות, באותו קול שטוח ששמור אצל אחרים למזג האוויר. איש אינו צריך לנחש מה מגיע מהכיוון שלך, והחלק שלך בפרויקט נספר בסוף. המחיר צף כשמי שמקשיב שומע פסק דין על ערכו של אדם במקום שבו נאמרה עובדה פשוטה על מיומנות.
המקום שלך והקרדיט שלך נלקחים בלי מבוכה. קידום עצמי הוא בעיניך פשוט דיווח מדויק, וזה משרת היטב את העבודה שלך.
כארבעה מכל עשרה נוחתים ברצועת האמצע, והמקום הזה הוא השקט ביותר בסולם. חוזק נאמר כשהוא נוגע לעניין ונעזב ברגע שנקלט. זו אינה פשרה בין שתי אפשרויות טובות יותר אלא הכיוונון הרגיל של שאלה שנעשית בולטת רק בקצוות.
החלוקה לרמות נשענת על מוסכמת האחוזונים 30/40/30 של ג׳ונסון, ואף אחת משלוש הרצועות אינה ציון לאופי. הסולם קורא איך אדם מתאר את מקומו, ולכן אין בו דרך להבחין בין ענווה פנימית לבין ענווה שמוצגת לעיני קהל.
עשר תשובות ששוות בין 1 ל-5 מצטרפות לציון גולמי שנע בין 10 ל-50, ובגרסה הקצרה בין 4 ל-20. העקומה שלמטה נבנתה מ-135,947 העברות מלאות של הגרסה הארוכה, שהממוצע בהן הוא 30.7 נקודות בסטיית תקן של 6.91.
| אחוזון | ציון גולמי |
|---|---|
| 10 | 22 |
| 25 | 27 |
| 50 | 31 |
| 75 | 36 |
| 90 | 40 |
מחצית מהפרופילים נופלת בין 27 ל-36 נקודות, וציון גולמי 31 עומד באחוזון ה-51 במדגם כולו. אותן 31 נקודות הן אחוזון 59 אצל גבר ואחוזון 46 אצל אישה, מפני שהאחוזון משווה אותך לאנשים בני אותו מין ואותה קבוצת גיל שעשו את המבחן הזה.
ממוצעי הקבוצות נפרדים כאן במעט, וקו הגיל עושה משהו ששאר הפנים של נעימות אינם עושים.
נשים מקבלות בממוצע 31.65 נקודות וגברים 29.44, פער של כשתי נקודות על טווח של ארבעים, בערך אמצע הרשימה של שלושים הפנים ולא שיא של אף אחד. הגיל הוא ההפתעה: הענווה כמעט אינה זזה לאורך החיים, מ-29.8 ל-30.1 אצל גברים ומ-31.7 ל-32.4 אצל נשים, בעוד אמון בזולת, כנות וותרנות מוסיפים באותן שנים שלוש עד חמש נקודות. רק פן אחד בכל המבחן זז פחות ממנה. בתא הגיל המבוגר ביותר יושבים כ-250 אנשים מכל מין, ולכן הקצה הזה נקרא ככיוון בלבד.
נעימות היא שישה דברים נפרדים שמדווחים כמספר אחד, וזה שבהם הוא החריג הגדול. בתוך המשפחה הקרובה אליה ביותר היא כנות ב-0.38, אחריה ותרנות ב-0.32, חמלה ב-0.22, אלטרואיזם ב-0.13, ואמון בזולת עומד על מינוס 0.06, כלומר בלי קשר בכלל. מחוץ למשפחה המספרים גדולים בהרבה: מינוס 0.57 מול אסרטיביות, 0.46 מול מבוכה חברתית ו-0.35 מול דכדוך.
בעבודה התכונה נעשית גלויה ברגע שצריך לומר מי עשה מה. ברמה גבוהה מתואר הפרויקט והחלק האישי נשמט ממנו, ובצוות רגוע זה נקרא כנוחות לעבוד יחד. במקומות שבהם התקציב הולך אחרי מי שדיבר, אותו הרגל עצמו עולה כסף בשקט ובלי שאיש יסביר למה. ציון נמוך נקרא כדיבור ברור, והסיכון שלו הוא חדר ששומע את ההצהרה חזק יותר מהעבודה שעליה היא נאמרה.
בין אנשים הפן קובע איך מרגישות השוואות. ברמה גבוהה שיחה כמעט אף פעם אינה הופכת לשאלה מי מסתדר טוב יותר, ולידה שקט, ולפעמים מי שקרוב נשאר בלי מושג כמה חשוב לצד השני משהו בכלל. ברמה נמוכה החשבון מונח על השולחן, קל להיערך לפיו, ומדי פעם הוא נוחת כתחרות שאיש לא פתח בה במכוון.
בצמיחה אישית מעניינת פחות עוצמת הקול ויותר החדרים שבהם ההרגל נדלק. אותו אדם עצמו מספר לחבר על כישור בלי לחשוב פעמיים ושותק עליו בשיחת הערכה שנתית, והפער בין שתי הסיטואציות הוא החלק ששווה מבט. הסולם נותן מספר אחד, והחיים מפזרים אותו על מקומות שאינם דומים זה לזה.
התורשה תופסת בסביבות מחצית מהמרחק שבין אדם לאדם בתכונות מהמשפחה הזאת, ואת רוב המחצית הנותרת תולים החוקרים בניסיון פרטי שאחים לא עברו יחד, ולא באורח החיים המשותף של הבית שגדלו בו. מבחינת המספרים האלה ענווה מתנהגת כמו שאר המודל, בלי חריגה לשום צד. החריגה שלה מתחילה במקום אחר לגמרי, במה שקורה לסולם עם השנים.
נעימות ידועה בכך שהיא עולה עם הגיל, ובנורמות שלנו אמון בזולת, כנות וותרנות אכן עולות. ענווה עומדת במקומה: מהקבוצה שמתחת לגיל 21 ועד לקבוצה שמעל 60 היא זזה פחות מנקודה אחת אצל כל מין, ופחות ממנה זזה רק אהבת חידושים. במילים אחרות, מעצמה השכבה הזאת כמעט אינה נודדת. מה שמשתנה ראשון הוא הסביבה: עבודה שדורשת למכור את עצמך משנה התנהגות הרבה לפני שהנטייה עצמה מתחילה לזוז.
מספר בודד אינו אומר מה הענווה שלך עושה ליד שאר הפרופיל. ענווה גבוהה לצד אסרטיביות גבוהה נקראת אחרת לגמרי מענווה גבוהה לצד מסוגלות עצמית נמוכה, ובצירופים כאלה בדיוק עוסק הניתוח בתשלום.
חינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד
בגרסה של 300 הפריטים עומדים מאחורי ענווה עשרה היגדים, ובגרסה של 120 ארבעה. כל תשובה שווה בין 1 ל-5, ההיגדים ההפוכים נהפכים בחזרה לפני החיבור, והסכום הוא הציון הגולמי שנקרא מול טבלת הנורמות של המין וקבוצת הגיל. שישה מתוך העשרה מנוסחים כאן בהיפוך, ובגרסה הקצרה מנוסחים כך כל ארבעת ההיגדים: סולמות שכל הגרסה הקצרה שלהם נשענת על אי הסכמה יש בכל המבחן ארבעה בלבד. העקביות הפנימית עומדת על 0.78 בעשרה היגדים ועל 0.74 בארבעה.
אלפא מראה עד כמה ההיגדים של אותו סולם מסתדרים זה עם זה. במחקר נהוג לראות 0.70 ומעלה כערך יציב. חישבנו את המספרים בעצמנו מהנתונים הפתוחים של ג’ונסון, כך שאפשר להשוות אותם לערכים שפורסמו.
נוסח ההיגדים אינו מופיע בדף הזה. מי שקורא את המשפטים מראש עונה עליהם אחרת, ולכן הם נפתחים רק אחרי שהמבחן עצמו כבר התחיל.
300 שאלות · כ-40 דקות
לעשות את המבחן המלא120 שאלות · כ-15 דקות
לעשות את הגרסה הקצרהחינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד
כדאי להזיז את המחוון אל המקום שבו נראה שהציון נוחת ביחס לכל מי שעשה את המבחן, ורק אחר כך לתת לנורמות לענות. בסולם הזה הניחוש נוטה להיגרר אחרי מקרה בודד שנשאר בזיכרון, ולכן המרחק בין הניחוש לתוצאה מעניין בפני עצמו.
0 פירושו נמוך כמעט מכולם שעשו את המבחן, 100 פירושו גבוה כמעט מכולם.
זה ניחוש, לא מדידה. המבחן משווה את התשובות שלך לנורמות מאנשים אמיתיים.
לא. ברצועה הנמוכה יושבים שלושה מכל עשרה פשוט בגלל צורת החיתוך של הרצועות, ורובם רק מוכנים לומר במה הם חזקים. הסולם סופר את הנכונות הזאת ולא זלזול באנשים. מה שנקרא ביומיום יהירות מופיע בנתונים כציונים נמוכים בכמה חלקים של נעימות בבת אחת, ולא בחלק הזה לבדו.
בעברית היומיומית שתי המילים נוגעות זו בזו, וצניעות נושאת גם משמעות של הופעה והתנהגות בפומבי שאין לה קשר לשאלון. הסולם שלנו שואל שאלה צרה אחת: כמה נוח להעמיד את עצמך מעל אחרים כשהנושא בכלל עולה. הרעיון הרחב יותר, זה שכולל גם מה שאדם עושה כשאיש אינו רואה, יושב בגורם יושרה וענווה של המודל HEXACO, ועשרת ההיגדים כאן אינם מודדים אותו.
במדגם שלנו נשים מקבלות כשתי נקודות יותר מגברים על טווח של ארבעים, פער שיושב בערך באמצע הרשימה של שלושים הפנים ואינו יוצא דופן. ההסברים המוצעים נעים בין סגנון דיווח לבין מה שכל קבוצה לומדת לומר על הישגיה. מדובר בהפרש בין ממוצעים של קבוצות גדולות, ולא בתחזית לאדם מסוים.
בקלות. הקשר בין ענווה למסוגלות עצמית, כלומר לתחושה שאפשר לעמוד במה שנלקח, עומד על מינוס 0.32, ומחוצה לו נשארות כתשע עשיריות מכל אחד משני הסולמות. אנשים שקטים שאינם מפקפקים בכוחותיהם הם עניין שבשגרה כאן, ובדיוק כמותם אנשים קולניים שכן מפקפקים בהם.
נעימות היא הממד וענווה אחד מששת הפנים שלו, וזה שמשתלב בו הכי פחות: מול שאר הממד היא עומדת על 0.26, המספר הנמוך ביותר מבין שלושים הפנים, ומול הציון הכולל על 0.48, גם הוא הנמוך ביותר. בפועל ציון גבוה כאן יושב לא פעם לצד תוצאה בינונית בממד כולו, ואדם חם שמדבר בחופשיות על החוזקות שלו אינו סתירה.
האלפא שמדדנו על הנתונים הפתוחים של ג׳ונסון היא 0.78 לגרסה של עשרה היגדים ו-0.74 לגרסה של ארבעה. שני המספרים שמישים, ושניהם קרובים לקצה התחתון של שלושים הפנים, מקום 28 ברשימה. זה רגיל בסולמות שנבנו ממצבים רחוקים זה מזה ולא מתחושה צרה אחת, והגרסה הקצרה קונה זמן במחיר דיוק.
הגרסה הקצרה לוקחת כחמש עשרה דקות והארוכה כארבעים. שתיהן מדווחות את כל שלושים הפנים באחוזונים, שתיהן ללא תשלום, ואף אחת מהן אינה מבקשת הרשמה או חשבון.
חינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד