נעימות · פן A3
אלטרואיזם הוא החלק שהופך צורך של אדם אחר למשימה שיש עליה שם. הסולם סופר את המשיכה לתת זמן, כוח ותשומת לב, ולא את הכמות שאפשר להרשות לעצמך לתת. ברמה גבוהה העזרה יוצאת לדרך לפני שביקשו אותה, וברמה נמוכה היא מונפקת אחרי החלטה, והמשאבים של הנותן נשארים בשדה הראייה.
חינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד
אלטרואיזם במודל חמש התכונות הגדולות רושם באיזו מהירות מתרחשת הפנייה אל בעיה של מישהו אחר. עשרת ההיגדים שואלים אם אנשים מרגישים רצויים בנוכחות כזאת, אם יש מישהו בהישג יד ברגע שנחוצה עזרה, ואם צרה בסביבה נרשמת כעניין שדורש מעשה. מה שהמעשה הזה עולה לנותן אינו נשאל כאן אף פעם.
הפן שייך לנעימות (Agreeableness), הממד שאוסף את היחס לאנשים אחרים, והוא החצי הפעיל שלו: אמון בזולת מתאר מה מצופה מהם, והסולם הזה מתאר מה נעשה למענם. הוא גם יושב קרוב למרכז המשפחה, במתאם 0.64 מול שאר הממד, שני רק לוותרנות עם 0.65. לכן ציון קיצוני כאן מושך אחריו גם את הציון הכללי בממד.
המספר מתאר רמה קבועה ולא עונה בחיים. למי שיש קרוב חולה נותן זמן מה יותר מהרגיל, ומי שנמצא בחודש רע נותן פחות. הסולם מודד את מה שחוזר אחרי שהכול נרגע, ואצל רוב האנשים זה גבוה: ממוצע 39.6 מתוך 50, השלישי בגובהו מבין שלושים הפנים והגבוה ביותר בתוך נעימות, וסטיית התקן צרה יחסית, 6.18.
בספרות המחקר הסולם שומר על השם אלטרואיזם, ואותו שטח עצמו מופיע גם כנטייה פרו חברתית או, בסקרים חברתיים, פשוט כנדיבות. עשרת הפריטים אצלנו הם מאגר IPIP שהוא נחלת הכלל, בעריכת ג׳ונסון, ולא ניסוח של שאלון מסחרי כלשהו.
אלטרואיזם היא מילה גדולה, והיא אוספת אליה רעיונות שכנים שהסולם הזה מעולם לא מדד. שלושה מהם נדבקים לציון גבוה כמעט תמיד.
חמלה סופרת את מה שמתעורר בפנים למראה מצוקה, ואלטרואיזם סופר את מה שקורה אחר כך בעולם. שתי האחיות האלה הן הזוג ההדוק ביותר בתוך נעימות, 0.63, ובכל זאת אפשר להרגיש הכול ולהישאר במקום, ואפשר לארגן הסעה בלי שום סערה פנימית. הסולם הזה רושם את המעשה בלבד.
ציון גבוה אינו אומר שקשה לסרב. עשרת ההיגדים אינם שואלים אם יוצא לומר לא, אם נשאר כוח בסוף היום ואם העזרה שניתנה הייתה בכלל נחוצה למי שקיבל אותה. אדם בקצה העליון יכול לתת הרבה ולשמור על קו ברור, ומי שמתקשה לסרב יכול לנחות דווקא באמצע הסולם.
השכנה הקרובה ביותר מחוץ לממד היא חמימות, פן של מוחצנות, במתאם 0.59. זה יותר מהקשר לאמון בזולת (0.49) ולכנות (0.47), שתי אחיות מאותו ממד. ובכל זאת חמימות היא הקלות שבה נוצרת קרבה, ואלטרואיזם הוא הנכונות לשלם עליה בזמן ובכוח. אפשר להיות מרוחק בשיחה ולהיות בדיוק האדם שמופיע בשעת צרה.
אף קצה כאן אינו הדרך הנכונה לחיות. אחד קונה זמינות ומשלם עליה במשאבים פרטיים, והשני שומר על המשאבים ומשלם על כך בהזדמנויות שחלפו.
צורך של אדם אחר נקרא כאן כמשימה שכבר שייכת למישהו. טרמפ, תיאום או שעה נוספת נמסרים בלי שהמילה בקשה נאמרה בקול, ובסביבה כזאת קל להיות האדם החדש, כי תמיד יש מי שפנוי. החשבון מגיע מהצד שהסולם אינו מודד: הזמן שנמסר אינו חוזר, והדברים שנדחו בבית ממתינים לאותו אדם עצמו.
העזרה היא רפלקס אצלך: מצוקה של אדם אחר נקלטת מיד, והידיים שלך כבר נענות. רק שווה לזכור שבאר ריקה אינה משקה אף גינה.
צורך של אחר נרשם כאן כבקשה שיש לשקול, ולא כמשימה שנכנסה ליומן מעצמה. העזרה מגיעה, אבל היא ממוקדת: למי, כמה זמן ומתי היא נגמרת. המחיר הוא הרושם הראשוני: קור נקרא מבחוץ גם כשמדובר בדיוק, ולפעמים חלון קצר נסגר לפני שההחלטה הבשילה.
העזרה אצלך מגיעה מתוך בחירה, לא מתוך רפלקס. המשאבים שלך מגיעים לאן שנכון לך, ושמירה על עצמך אינה אנוכיות בעיניך.
בערך ארבעה מכל עשרה נופלים ברצועת האמצע, בין 36 ל-42 נקודות אצל גברים ובין 39 ל-45 אצל נשים. יש מעגל קרוב שהדלת אליו פתוחה כמעט תמיד, ומעבר לו נפתחת שאלה אמיתית, וזה אינו נחווה כקמצנות.
רמה נמוכה, בינונית וגבוהה נחתכות ביחס 30/40/30, המוסכמה שג׳ונסון מפעיל בנורמות האלה, ולא בגבול קליני. הסולם אינו מדד מוסרי: ציון נמוך מתאר סדר עדיפויות ולא אדישות, וציון גבוה אינו תעודה על טוב לב. שום דבר בדף הזה אינו מאבחן ואינו מסנן.
הציון הגולמי נע בין 10 ל-50, שכן כל אחת מעשר התשובות שווה בין 1 ל-5. הגרף שלמטה נשען על 135,947 פרופילים של הגרסה הארוכה, והמשקל בו נוטה אל הציונים הגבוהים.
| אחוזון | ציון גולמי |
|---|---|
| 10 | 32 |
| 25 | 37 |
| 50 | 41 |
| 75 | 45 |
| 90 | 48 |
החציון עומד על 39 נקודות אצל גברים ועל 42 אצל נשים, והעשירייה העליונה נפתחת ב-46 אצל הגברים וב-48 אצל הנשים. 40 נקודות נשמעות כמו תוצאה גבוהה, אבל הן בערך האחוזון ה-59 אצל גברים וה-40 אצל נשים. האחוזון משווה אותך לאנשים בני מינך ובקבוצת הגיל שלך שעשו את המבחן הזה ברשת.
המין מזיז את הסולם הזה יותר מאשר ברוב הפנים, והגיל מזיז אותו פחות. שני ההפרשים קטנים בכל מקרה מהמרחק שבין אנשים בני אותו גיל ומין.
נשים צוברות בממוצע 40.8 נקודות וגברים 38.0, פער של 2.8 נקודות. בתוך נעימות זהו הפער השני ברוחבו, אחרי חמלה עם 2.9, ובדירוג של כל שלושים הפנים הוא השביעי. הגיל מוסיף מעט: גברים עולים מ-37.7 מתחת לגיל 21 ל-39.1 אחרי 60, ונשים מ-40.4 ל-41.6. מאחורי המספרים של הקבוצה המבוגרת ביותר עומדים כ-250 משיבים מכל מין, כמות שמצביעה על כיוון ולא על נקודה מדויקת.
נעימות היא שישה פנים שנאספים לציון אחד. אלטרואיזם יושב קרוב למרכז המשפחה, ורק ותרנות מחזיקה חזק ממנו. השכנה ההדוקה ביותר כאן היא חמלה, 0.63, הזוג הקרוב ביותר בכל הממד; אמון בזולת נשאר מאחור עם 0.49 וכנות עם 0.47. מחוץ לממד מופיעות חמימות עם 0.59, עליזות עם 0.47 ותחושת מחויבות עם 0.45. התרשימים שלמטה פורסים את הקשרים האלה בשורה אחת.
בעבודה רמה גבוהה היא הדבק שמחזיק צוותים: מישהו מסביר לחדשים איך המקום באמת עובד, לוקח משמרת שנפלה ומכסה חור בלוח הזמנים. התרומה הזאת כמעט אינה נרשמת בשום מסמך, ולכן גם אינה מתומחרת בקידום. רמה נמוכה שומרת על גבול ברור בין התפקיד לבין הטובה, וזה נראה לפעמים חד, אבל מי שעובד לצידה יודע מראש על מה אפשר לסמוך ומה לא ייעשה בשקט אחרי שעות.
בבית ובחברות הפן הזה קובע מי מרים את הדברים הקטנים שאיש לא ביקש. ברמה גבוהה החשבון נוטה לצד אחד בלי מילה, עד שהוא צף בבת אחת אחרי חודשים. ברמה נמוכה העזרה מגיעה כשמבקשים אותה בבירור, וזה חוסך אי הבנות ומייקר את הרגעים שבהם מישהו זקוק לעזרה ואינו מסוגל לנסח אותה. שתי הקריאות שהצד השני עושה, ניצול מכאן ואדישות משם, כמעט תמיד מפספסות את מה שקורה בפועל.
בצמיחה אישית הציון הזה בפני עצמו אומר מעט, שכן הוא אינו מבחין בין נתינה שנבחרה לבין נתינה שפשוט התגלגלה. השאלה החיה היא לאן הולך הזמן שנמסר, ואם הוא מגיע לאנשים שהיו נבחרים גם במחשבה שקטה. ברמה נמוכה השאלה המקבילה נוגעת לקשרים שנשענו על עזרה שמעולם לא ניתנה, ולמה שקרה להם לאורך השנים.
מחקרי תאומים בתכונות של חמש התכונות הגדולות מייחסים לגנטיקה בערך מחצית מההבדלים בין אנשים, ואת רוב השאר לנסיבות פרטיות שאפילו אחים באותו בית אינם חולקים. אלטרואיזם אינו יוצא דופן במשפחה הזאת. מה שנשמר לאורך השנים אינו כמות העזרה אלא המיקום היחסי: מי שנתן יותר מהסובבים אותו בגיל עשרים נוטה להימצא באותו מקום ביחס אליהם גם אחרי שהנסיבות התהפכו.
בנורמות שלנו הגיל כמעט אינו מזיז את הסולם הזה, כנקודה וחצי בלבד בין הצעירים ביותר למבוגרים ביותר, ובתוך נעימות רק ענווה עומדת דוממת מכך. מעבר לזה מדובר באנשים שונים שנמדדו ברגע אחד, ולא באדם אחד שנעקב ארבעים שנה, ולכן העלייה הקטנה היא נטייה של המדגם ולא לוח זמנים אישי. ההתנהגות זזה בכל מקרה מהר מהנטייה שמאחוריה: שינוי אחד בלוח הזמנים משנה כמה שעות נמסרות בשבוע בלי לגעת באחוזון.
ציון בודד עוצר בדיוק לפני החלק המעניין. אלטרואיזם גבוה לצד אסרטיביות נמוכה מתנהג אחרת לגמרי מאלטרואיזם גבוה לצד אסרטיביות גבוהה: הראשון מתקשה לתחום את הנתינה, והשני מנהל אותה. הצירופים האלה הם הרובד שבו עובד הניתוח בתשלום.
חינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד
הגרסה של 300 הפריטים מודדת אלטרואיזם בעשרה היגדים, חמישה מהם הפוכים, והגרסה של 120 בארבעה, שניים מהם הפוכים. כל תשובה שווה בין 1 ל-5, ההיגדים ההפוכים מתהפכים לפני החיבור, והסכום נקרא מול טבלת הנורמות של המין וקבוצת הגיל. הקיצור עולה כאן ביוקר: האלפא יורדת מ-0.837 ל-0.737, אחת הנפילות הגדולות מבין שלושים הפנים, ולכן תוצאה מהגרסה הקצרה נקראת כטווח ולא כנקודה. שני המספרים חושבו על הנתונים הפתוחים שפרסם ג׳ונסון.
אלפא מראה עד כמה ההיגדים של אותו סולם מסתדרים זה עם זה. במחקר נהוג לראות 0.70 ומעלה כערך יציב. חישבנו את המספרים בעצמנו מהנתונים הפתוחים של ג’ונסון, כך שאפשר להשוות אותם לערכים שפורסמו.
עשרת ההיגדים עצמם אינם מודפסים בדף הזה. היכרות מוקדמת עם הניסוח מזיזה את התשובות, ובסולם הזה במיוחד, שכן קל לזהות בו איזו תשובה מחמיאה. הם נפתחים רק אחרי שהמבחן מתחיל.
300 שאלות · כ-40 דקות
לעשות את המבחן המלא120 שאלות · כ-15 דקות
לעשות את הגרסה הקצרהחינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד
לפני המבחן המחוון שלמטה מבקש ניחוש אחד: היכן נמצא המיקום ביחס לאנשים אחרים. בסולם הזה הטעות נוטה לכיוון אחד, שכן הניחוש נשען על הפעם האחרונה שמישהו ביקש עזרה ולא על שנה שלמה. גם המרחק בין הניחוש לציון הוא מידע, ולא פחות מהציון עצמו.
0 פירושו נמוך כמעט מכולם שעשו את המבחן, 100 פירושו גבוה כמעט מכולם.
זה ניחוש, לא מדידה. המבחן משווה את התשובות שלך לנורמות מאנשים אמיתיים.
לא. הסולם סופר נטייה להוציא זמן, כוח ותשומת לב על אנשים אחרים. נתינה יכולה לנבוע מנדיבות, מהרגל, מחוסר נוחות בסירוב או מרצון להיות נחוץ, וכולן נראות אותו דבר בשאלון. מוסר נמדד במעשים ובנסיבות שלהם, ולא בציון של פן אחד.
לא בהכרח. מה שמתעורר בפנים למראה מצוקה נמדד בפן אחר, חמלה, ולמרות הקשר ההדוק ביניהם, 0.63, השניים אינם זהים. ציון נמוך מתאר בדרך כלל עזרה ממוקדת: פחות אנשים, כוונה ברורה וגבול ברור בזמן.
מפני שהסולם כולו עומד גבוה. הממוצע כאן הוא 39.6, כלומר רוב האנשים עונים בחיוב על רוב ההיגדים, ולכן 40 נקודות נופלות בערך באחוזון ה-59 אצל גברים ובאחוזון ה-40 אצל נשים. הציון הגולמי נראה מרשים, והמיקום בקבוצה רגיל לגמרי.
חמימות היא פן של מוחצנות והיא נוגעת לקלות שבה נוצרת קרבה. אלטרואיזם נוגע למה שנמסר בפועל כשמישהו נתקע. המתאם ביניהם, 0.59, גדול מזה שיש כאן מול אמון בזולת ומול כנות, ובכל זאת אפשר להיות שקט ומרוחק בחדר ולהיות האדם שמופיע ראשון כשצריך.
השאלון אינו מודד עייפות, גבולות או עומס, ולכן אינו יכול לענות על כך. מה שהוא כן מתאר הוא כיוון: אל אדם שנענה מהר מגיעות יותר בקשות, וכך גם יותר הזדמנויות. השאלה אינה בציון אלא בשאלה למי מגיע הזמן שנמסר.
פחות טוב מהארוכה. האלפא יורדת מ-0.837 בעשרה היגדים ל-0.737 בארבעה, וזו אחת הנפילות הגדולות מבין שלושים הפנים, שכן הקיצור מוריד כאן מחצית מההיגדים ההפוכים. לתמונה כללית זה מספיק בהחלט, ולקריאה מדוקדקת של הפן הזה בפני עצמו עדיף המבחן המלא.
שני מסלולים מובילים לאותם שלושים פנים: מסלול מלא של 300 היגדים, עשרה לכל פן, ומסלול מקוצר של 120 היגדים למי שרוצה תמונה מהירה. בשניהם אין תשלום ואין הרשמה, והתוצאה עם האחוזונים נפתחת מיד עם התשובה האחרונה.
חינם, בלי הרשמה, תוצאות מיד