מה נמדד באהבת חידושים
הסולם שואל שאלה צרה אחת: כששתי אפשרויות מונחות זו לצד זו, המוכרת וזו שטרם נוסתה, לאן נמשכת תשומת הלב. עשרת ההיגדים נעים סביב שגרה, גיוון, מקומות חדשים, אוכל לא מוכר ודרכי עשייה שלא נבדקו. אף אחד מהם אינו שואל אם הניסיון הצליח וכמה רחוק מהבית הוא קרה. מי שמשנה את המטבח מדי אביב ואינו יוצא מגבולות המחוז יכול לצבור כאן הרבה.
בחלוקה הקלאסית של פתיחות לחוויה (Openness) לשישה פנים הסולם הזה מסומן במילה פעולות, והמילה מדויקת. חמש אחיותיו שואלות מה מתרחש בפנים: תמונות, יופי, רגש, רעיונות וערכים. הפן הזה שואל מה נעשה ביום שלישי רגיל, ומכאן האחיזה הרפויה שלו במשפחה: 0.61 מול סך הממד ו-0.41 מול חמשת האחרים יחד.
המספרים החזקים של הסולם הזה שליליים ויושבים מחוץ לממד: מינוס 0.46 מול מבוכה חברתית, מינוס 0.40 מול חרדה ומינוס 0.37 מול פגיעות בלחץ. הקשר עם מבוכה חברתית הוא ההדוק ביותר שיש לפן הזה, וגם השלילי ביותר מבין 36 הצמדים שבין פתיחות לחוויה לנוירוטיות. מה שמפריד בין אנשים כאן הוא פחות הסקרנות ויותר המחיר של להיות מתחיל מול עיניים של אחרים.
בספרות המחקר אותו סולם מסומן בדרך כלל במילה פעולות, שמו בחלוקה של הממד לשישה, ולצידו רצה גם הצורה פתיחות בהתנהגות. ההיגדים באים ממאגר הפריטים הפתוח שהעמיד גולדברג, והנורמות שעליו חושבו בידי ג׳ונסון.